העצמת מחנכים וחונכים בעידן המדיה והרשתות החברתיות

 

פתח דבר

 

מהם 'המפתחות' שמאפשרים פתיחות, התפתחות, השגת יעדים וטרנספורמציה בעבודתנו עם ילדים ?

הספר מציג מודל חינוכי איכותי שמציג 'מפתחות' שפותחים את השער לפתיחות ,התפתחות, פריצת דרך, השגת יעדים וטרנספורמציה.

המטרה המרכזית של ספר זה היא להעצים את המחנכים ואת החונכים שעובדים עם ילדים,  להעצים את המפגש שלהם עם הילדים,  לחזק אותם ואת התפקיד שלהם כבוגרים משמעותיים בחיי הילדים, בוגרים שמאפשרים לילדים לטפח את המרכיבים המשמעותיים ביותר בהתפתחות הילד והם טיפוח העוצמות של הילד ,טיפוח הייחודיות של הילד בתוך המכלול, טיפוח כישורים חברתיים למעורבות והשתלבות בחברה, בתרבות ובסביבה בה הוא חיי .

שנים רבות אני עובדת עם מחנכים, חונכים, מורים, הורים וילדים וחוקרת דרכים להעצמת ילדים ולהעצמת הורים ומחנכים .

השאלה שעמדה במרכז עבודתי במרכז המחקר שלי הייתה: כיצד ניתן להגיע למימוש העוצמות שלנו ולכן להגשמת העצמי ויישום תקשורת מיטבית עם הילדים?

לאחר שנים רבות של חקירה ולמידת תרבויות המזרח והמערב, דתות, תיאוריות בתקשורת, פסיכולוגיה, התנהגות וחינוך, גובשה דרך שלושת היסודות לחיבור האדם לעוצמותיו.

דרך שלושת היסודות היא כלי רב עוצמה אשר נועד לכולם: נשים, גברים, ילדים — ללא הבדלי דת, גזע, תרבות, מצב כלכלי, גיל או השתייכות חברתית. כולנו נבראנו עם יכולות, ויש בכוחנו להתחבר לעוצמות שלנו ואף לסייע לילדינו להתחבר לעוצמות שלהם.

שלושת היסודות הם:

 

1. תקשורת חיובית=לדבר בשפת האהבה

2. קבלה

3. חיבור לעוצמות ולרצון החופשי

 

בימינו, הילדים חשופים למגוון עצום של מקורות וערוצי מידע,  מה שגורם להם לבלבול רב,  להתפזרות,  לקשיים בהתמקדות ובריכוז,  לבעיות קשב והסתגלות ולטשטוש גבולות וערכים. ריבוי המקורות וערוצי המידע מחייב אותנו, יותר מאי פעם, להיות קשובים לילדים, לסייע להם, ולתמוך בהם .

במחקרים הרבים שערכתי על ילדים ומדיה לגווניה; ילדים וטלוויזיה, ילדים ורשתות חברתיות ועוד, עלה כי מחד, הילדים חשים שהמדיה לגווניה מהווה ספרה נוספת ומפצה לסיפוק צורכיהם,  ומאידך הם נחשפים להתמודדויות מורכבות יותר מאי פעם, לטשטוש הגבולות בין פרטי לציבורי, בין אינטימיות לשיתוף,  בין הסתגלות לנורמות סביבתיות לבין בחירה אוטונומית.  הילדים צופים בתוכניות טלוויזיה כי הם מוצאים בתכניות השונות מקור נוסף, ולעיתים חלופי, להבנת החברה והסביבה בה הם חיים ולתהליך הסוציאליזציה שעליהם לחוות. הטלוויזיה משמשת במה למספר גדול של דמויות קבועות ומשתנות עמן יוצר הילד אינטראקציות פארא חברתיות[1], כלומר "כמו־חברתיות", אשר מספקות לו הזדמנות לבדוק 'כיצד להתנהג' במצבים שונים ומגוונים. בעיני הילד התכניות מספקות למידה חברתית חיונית, ומציגות מודלים לכל תפקיד חברתי, בלי להציב אותו מול ביקורת או משוב שעלולים לגרום לו לחוש מותקף או חשוף. האופק של הילד מתרחב, והוא חש כי המדיה פותחת אופקים חדשים להתפתחותו .

הוא חש כי הרשתות החברתיות מרחיבות את היכולת שלו ליצור תקשורת עם אחרים ומעצימות תחושת מחוברות חברתית, הן מספקות תחושת שייכות, חוויות של חברויות קרובות ותחושת מקובלות חברתית, לעומת תחושות של בדידות וניכור. אינטראקציות מעין אלו יוצרות אצל הילד תחושה של ערך עצמי, של נחיצות, של תרומה משמעותית לסביבה, והזדמנות לביטוי כישורים וקבלת הערכה ומשוב מהסביבה. הילד חש שהרשתות החברתיות מרחיבות את יכולת ההסתגלות שלו ועוזרות לו לפתח כישורים מתאימים לסביבות החדשות ולחברה שבה הוא חי .מהמחקרים שערכתי עלה כי המדיה בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, תופסות מקום הולך וגדל בחיי הילדים .

אך כאמור, מאידך, הילדים נחשפים למקורות מידע רבים ולהתמודדויות מורכבות מאי פעם. הם פועלים בסביבה שנותנת להם תחושה של מרחב עצום, ללא גבולות ,אשר מזמן אין ספור אפשרויות. קל יותר לפגוע באנשים ברשת מאשר 'פנים אל פנים'. תופעת האי־נראות — "אני ברשת אך אני לא באמת נראה" — עלולה להביא משתמשים רבים למצבי סיכון. שימוש תדיר של שעות רבות ביום, ללא הצבה של גבולות ברורים או פיקוח, עלול להביא משתמשים שלא מוגדרים מלכתחילה כמשתמשים בסיכון, למצבים קשים של סיכון ופגיעה באחרים. ברשת חברתית המידע חשוף לעיני הרבים: חברים, חברים של חברים, לכן עוצמת הפגיעה והיקפה חמורות מאוד, במיוחד כאשר מדובר בילדים. היכולת של ילדים להכיל פגיעות בהיקפים נרחבים ובתפוצה גדולה,  היא נמוכה.  מהמחקרים שערכתי עלה כי הילדים חשים שהסביבה הקרובה שלהם אינה מצליחה לספק להם מספיק מידע על איך להתנהל בעולם הזה, ותחושות אלו מועצמות בעקבות צפייה ושימוש במדיה לגווניה. הילד מרגיש שהוא מתנסה באינטראקציות משמעותיות במדיה, אולם אינטראקציות מעין אלו לא מספקות לילד את המשוב שכל כך חיוני להתפתחותו — משוב מאנשים משמעותיים שאכפת להם מהילד ואשר דואגים לרווחתו הנפשית .

הילדים נחשפים דרך הרשתות החברתיות והמדיה לגווניה, היום יותר מאי פעם ,למודלים שונים של הורות, מודלים שונים של התנהגות אנושית ושל התנהגויות של ילדים ובני נוער, מודלים אלו משפיעים על עיצוב אישיותם של הילדים. היום יותר מבעבר תפקיד הבוגר המשמעותי, מורכב יותר ופחות ברור.

שינוי סביבת החיים של הילדים מחייבת אותנו כבוגרים משמעותים בחי הילדים ללכת בדרך שתעצים אותנו ואת ילדינו ותגשים את תפקידנו כמחנכים משמעותיים המעצבים ומשפיעים על דור ההמשך.

כיצד, אם כן, נגן על ילדינו? כיצד נדבר אתם באופן שיגרום להם לרצות להקשיב לנו? כיצד נשתמש בידע ובסמכות שלנו כך שלא יחלישו, אלא יעצימו ויחזקו את ילדינו? כיצד נתמוך בהם בלי לוותר על עקרונותינו ובלי לאבד את סמכותנו כבוגרים משמעותיים בחיי הילד ?

דרך שלושת היסודות המוצגת בפניכם בספר זה מציעה דרך, פתרון מעשי לכל התהיות האלו.

נשתמש בדרך שלושת היסודות כדי שהילד ירצה שנגיע אליו,כדי שהילד ירצה להגיע אלינו,

כדי שהוא ירצה שנסייע לו לגדול ולהתפתח.

תקשורת חיובית, קבלה וחיבור לעוצמות ולרצון החופשי — הם הכלים שלנו בבואנו לחנך את ילדינו.

כשאנחנו מדברים על "לחנך ילד", אנחנו למעשה מתכוונים ל"לחנוך את הילד ;"לסייע לו לפתח את העוצמות שלו ולהתמודד עם הקשיים, תוך חיבור לרצונו החופשי ומציאת האיזון שמתאים לו.

המטרה המרכזית של ספר זה ושל שיטה זו היא להעצים את המחנכים והחונכים ובדרך זו להעצים את המפגש שלהם עם הילד, כדי שיוכלו לתמוך בו ו'להיות שם בשבילו' בהתמודדויות שלו .

 

לשם כך עלינו לעבור בשלושה שערים, ובדיוק בצורה זו בנוי גם הספר.

בשער הראשון, יתגלה לעינינו עולם הדעת של דרך שלושת היסודות להעצמת מחנכים וחונכים ולהעצמת ילדים; כיצד ליצור תקשורת חיובית, כיצד להיות בקבלה וכיצד להתחבר לעוצמות. בשער השני, יתגלו העקרונות של העבודה העצמית שעלינו לעשות במקביל לעבודה עם הילד שלנו. השער השלישי, יפרוש בפנינו עקרונות לבניית תכנית עבודה סדורה עם הילד כדי להגיע לתוצאות חיוביות.

לפניכם הצצה תמציתית אל תוך שלושת השערים:

שער ראשון: השער לעולם הדעת של שפת האהבה; של תקשורת חיובית .

נבין מה זה אומר "לדבר בשפת האהבה" — בשונה מלדבר בשפת הפחד. המושגים הבסיסים הם תקשורת חיובית, קבלה, חיבור לעוצמות וחיבור לרצון החופשי שלי ,כמו גם לאלו של הילד. שפת האהבה היא שפה שהמסרים שלה הם אכפתיות, חמלה ,קבלה, עזרה, הקשבה ותמיכה. אנחנו משתמשים בתקשורת חיובית כדי להביא להגשמה עצמית שלנו ושל הילד, למימוש הרצון החופשי והבחירה החופשית שלנו ושל הילד. רגישות, רכות ועדינות, הם הכוחות שמניעים את הילד לעשייה ולחיים של יצירה ומשמעות. נסייע לו לגדול, להתפתח ולהיפתח, בלי לגרום לו עכבות ופחדים מיותרים. כאשר האדם בקבלה עצמית, הוא תופש את עצמו כמו שהוא ,על החוזקות, החולשות והקשיים שלו. כך נפתח ערוץ לשיח פנימי וחיצוני שעשוי להביא לאהבה עצמית, לפתיחות ולהתפתחות. כשאדם מקבל מישהו, הוא תופש את אותו אדם כמו שהוא, ואז נפתח הערוץ לשיח שעשוי להביא לאהבת האחר ,פתיחות והתפתחות.

שער שני:  השער לניקוי פנימי לקראת מודעות,  קבלה,  חיבור לעוצמות ולרצון החופשי שלי .

הגוף והנפש שלנו קשורים מאוד זה בזה. כשם שאימצנו הרגלי ניקיון בכל הקשור לגופנו, נאמץ הרגלי ניקיון בכל הקשור לעולם הרגשות והמחשבות שלנו: נתנקה מפחדים מיותרים וממחשבות מעכבות. בשפת האהבה לומדים לא להדחיק דברים ,ובוודאי שלא להוציא את הכעס על הילד או על כל אדם אחר, אלא להיות מודעים לדברים: להתבונן, להתנקות ולטפל בהם. תהליך הניקוי הוא תהליך של חיבור מחדש לחלקים מעצמנו שנעצרו או 'נתקעו'  בנקודות זמן שונות ולמשקעים שצברנו עם השנים. ממקום נקי, יתאפשר לנו להתחבר מחדש לעוצמות שלנו כדי שנוכל ליצור, לעשות ולפעול בדרך שתוביל למימוש עצמי שלנו ושל ילדינו .

הספר מציע דרך שעשויה להוביל להשתנוּת ולהעצמה אישית. הפיכת התוקפנות ,הספק,  הגינוי,  חוסר הביטחון,  חוסר ההערכה,  רגשי האשם,  הטינות,  השנאה והריקנות — לרגשות המנוגדים, שנובעים מאהבה ולא מתוך פחד, מקבלה עצמית ומקבלת האחר, מסיוע ואמפתיה. חלק גדול מהבעיות שיש לנו נובעות ממשקעים שצברנו עם השנים. נזכור שאנחנו 'מביאים את עצמנו' ליחסים שלנו עם הילדים שלנו. אם אדם לא ניקה עצמו ממשקעים שצבר, יתנו בו המשקעים האלו את אותותיהם בכל הזדמנות. עלינו להתמודד עם המשקעים ולפוגג אותם, כדי שלא יחסמו אותנו מלהגשים את עצמנו ולהתחבר לעוצמות שלנו,  על מנת שנוכל לאפשר ולסייע לאחרים בסביבתנו להגשים את עצמם. ההתחברות מחדש למקומות הכואבים עשויה להוביל לשחרור והשתחררות מחסימות רגשיות,  תחושתיות ,מחשבתיות והתנהגותיות.

בעקבות תהליך הניקוי וההתחברות מחדש למקומות כואבים,  הצליחו רבים להיפתח ולהתפתח למקומות ראויים ונכונים בקשר שלהם עם עצמם, עם ילדיהם ועם אחרים.  השער השני יחשוף אותנו לדרכים להתחברות מחדש למקומות כואבים ולניקוי. להתחבּר מחדש זה להתחבר, מלשון "להיות חבר" מחדש עם עצמנו. נתנקה, כדי שנוכל להיפתח, להתפתח ולהתפנות למימוש היעדים שלנו ,וכך נוכל להכיל את הקושי של הילד ולסייע לו להיפתח ולהתפתח .

שער שלישי: השער לבניית תכנית פעולה חיובית עם הילד שלנו .

העיקרון הבסיסי שינחה אותנו בבניית תכנית פעולה עם הילד הוא טובת הילד. אנחנו לא מטפלים רק בבעיה כזאת או אחרת, אלא רוצים לעזור לו. המפתח להצלחה הוא מציאת איזון; פתרון שהגיע תוך שיתוף מלא עם הילד, יעלה את הצרכים והקשיים שלו וייתן להם מענה הולם. ניתן לילד תחושת ביטחון — תחושה שהוא נמצא במרחב מוגן, עם שייכות ואכפתיות, תוך הדדיות, קבלה וכבוד עצמי. ננהל עם הילד דיאלוג לאורך כל התהליך, נקשיב לו, נאפשר לו לבחור, נספק חיזוקים חיוביים ועידוד .

נסייע לילד לקבל את עצמו כמו שהוא, על ידי כך שאנחנו נקבל אותו. כך ילמד לקבל את עצמו ואת האחר.

 

אנו עומדים להיכנס לשער הראשון של דרך שלושת היסודות, השער לתקשורת

חיובית, שפת האהבה.

שפת האהבה אומרת לקבל את האחר כמו שהוא; זה לא אומר שאין צורך בשינוי .

להיפך, זה אומר שאנחנו מקבלים את האיכויות המולדות כבסיס לצמיחה ולגדילה .אין צורך להיפטר משום דבר, אלא לעבור תהליך לתיעול העוצמות לאפיקים חיוביים ומציאת האיזון.

לכל אחד ואחת מאתנו שפה ודרכים, עוצמות ואיכויות משלו. מתוך התבוננות בילד נלמד את שפתו ואת המסרים שהוא מעביר, את העוצמות ואת האיכויות שלו ,שכמו זרעים, ינבטו ויצמחו בטיפול הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון .

 

צריך אומץ כדי לבחור ללכת בדרך האהבה. צריך אומץ כדי ליישם את שפת האהבה. אז למרות שלעיתים קשה יותר ללכת בדרך זו, ואף מורכב וארוך יותר מאשר בדרכים שהן כביכול 'קצרות', נעדיף ללכת בה כי נרצה להגיע למקום שאליו היא מובילה ולא למקום שאליו מוביל הפחד.

האהבה מעצימה,  מרחיבה,  פותחת,  מגלה,  משתפת,  מרפאת,  מכבדת,  מעניקה ומוקירה.

הפחד מכווץ, מונע, כובל, סוגר, מכנס, בורח, מסתיר, צובר, פוגע ומפריד.

 

הספר פותח בפני הקוראים את שער האהבה.

 

קריאה מהנה ודרך צלחה בנתיב האהבה!